#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקצ. לא כתב בשטר שכ""מ הייתי, לר""מ צריך הנותן להביא ראיה שהיה שכ""מ ולחכמים על מקבל המתנה להביא ראיה. במה נחלקו? "	"לרב הונא ורבה ר""מ סובר כר' נתן שמעמיד את הנותן בחזקה דהשתא, שכמו שכעת הוא בריא גם בשעת המתנה היה בריא, ולכן עליו להביא ראיה שהיה שכ""מ, ורבנן סברו כר' יעקב שהולכים אחר המוחזק וכאן הנותן מוחזק בנכסים ועל מקבל המתנה שהוא מוציא מחבירו להביא ראיה בעדים שבריא היה <sup>שיא</sup> .<br>לרב חסדא ולרבה בר רב הונא כו""ע כרי נתן, ר""מ סובר שמודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו ולכן אם לא יביא הנותן ראיה בעדים שהיה שכ""מ יזכה המקבל גם מבלי שיקיים את השטר. ורבנן סברו שהמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, וכל זמן שלא קיים המקבל את המתנה נאמן הנותן לומר שהיה שכ""מ.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שיא.  כתב הרשב""א שלרבה טעמם כתוב כד מהלך על רגלוהי בשוקא של רבנן הוא שכיון שבכל השטרות והכא לא כתוב ש""מ שכ""מ היה.</span>"	בבא בתרא קנד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקצא. באלו אופנים סימנים עשויין להשתנות במיתה 1) שקטן יראה גדול 2) שגדול יראה קטן? 	"1) ר""ת פירש (בתוד""ה ועוד) שבחייו היו השערות לבנות והוו שומא ועכשיו הושחרו לאחר מיתה ונראים כסימנים. והקשו התוס' שלא מצאנו בשום מקום בשערות שהן סימן שיהא חילוק בין לבנות ושחורות. ור""י פירש שמא בחייו לא היו גומות ומחמת מיתה יש שם גומות, שגומות בלי שערות הוה סימן <sup>שיב</sup>2) כתבו התוס' (ד""ה בחזקת) שמחיים היו שערות ובשעת מיתה נשרו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שיב.  והרשב""א כתב שי""מ דבעי נן שערות שיהיו גומות בעיקרן ומחיים לא היו גומות ולאחר מיתה נהיו .</span>"	בבא בתרא תוס' קנד. - קנד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקצב. 1) לרבי יוחנן וריש לקיש ראיה במאי, מה הקשה ר""י לר""ל מהמעשה בב""ב ומה ענה לו, להוה אמינא ולמסקנא 2) ולהלכה מודה בשטר שכתבו האם צריך לקיימו ומדוע? "	"1) להוה אמינא לרבי יוחנן צריך להביא ראיה בעדים ולריש לקיש צריך להביא ראיה בקיום השטר. והקשה רבי יוחנן מהמהעשה בב""ב שבן מכר בנכסי אביו ומת וסבר שהנכסים היו בחזקת בני המשפחה, והלקוחות רצו להוציאם מהיורשים וטענו שהמוכר היה קטן, והלקוחות לא מצאו עדים שאמרו שגדול היה ולכן הוצרכו לבודקו, וכשלא יכלו לבודקו וגם עדים לא מצאו הפסידו. ואם די בקיום השטר מדוע הוצרכו לבודקו, יקיימו את השטר ויקבלו את הנכסים.<br>וענה לו ר""ל שהנכסים היו בחזקת הלקוחות והיורשים רצו להוציאם מהלקוחות ולבודקו שקטן היה, שלגבי יורשים אין לומר שיקיימו את השטר.<br>למסקנא לרבי יוחנן צריך להביא ראיה בקיום השטר ולר""ל צריך<br>להביא ראיה בעדים. והקשה רבי יוחנן מהמעשה בב""ב והנכסים היו בחזקת הלקוחות, והיורשים רצו להוציאם וטענו שהיה קטן ולכן רצו לבודקו, ואם הראיה בקיום השטר ולחכמים אין צריך לקיימו מובן מדוע נתנו את הנכסים ללקוחות, אבל אם הראיה בעדים איך נתנו להם את הנכסים הרי לא היה להם עדים שהיה גדול. וענה לו ר""ל שנתנו את הנכסים ללקוחות כיון שיש חזקה שאין העדים חותמים על השטר אא""כ נעשה בגדול.<br>2) לרשב""ם (ד""ה נעשה) הלכה שמודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ואפילו העדים אין נאמנים לפוסלו, שכך היא מסקנת סוגייתנו כשמואל וכר' יוחנן, והפכנו את הברייתא בכתובות שלחכמים אפילו העדים אין נאמנים לפוסלו. לתוס' (ד""ה אלא) הלכה שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, שכך סובר רב נחמן בכתובות, וקיי""ל כר""נ בדיני, וכן פסק רבינו חננאל."	בבא בתרא קנד. - קנה. ותוס'		
